פתיחת טיילת הפארק החופי
אתרים ממשיכה לחבר את העיר לים: טיילת הפארק החופי מחברת את חוף תל ברוך מדרום , לבין חוף הצוק מצפון. אורכה כ-2 קילומטרים. היא מהווה את המקטע החסר המקשר את רצף הטיילת החופית מבת ים ועד הרצליה.
טיילת המצוק היא השלב הראשון והמוכן של הפארק החופי – פארק טבע שמאפשר לציבור גישה לרכס כורכר חופי מרשים, מעניק חוויה ייחודית של נופים מרהיבים עם תצפית לקו החוף ומפגש עם צמחייה ועם בעלי חיים מקומיים.
פיתוח הטיילת כלל עבודות לשיקום השטח, בהן שימור ערכי טבע ואתרי קינון; והצבת אמצעים חדשניים ואקולוגיים של הנדסה סביבתית לצמצום סחיפות קרקע, ייצוב הוואדיות, ולהעשרה בצמחיה מקומית מגוונת, במטרה להשיב לטבע איכויות שאבדו.
בנוסף, לטיילת תפקיד חשוב נוסף, בהיותה מקום מפלט ושקט עבור התושבות והתושבים מחיי העיר הסואנים. בימים אלה שוקדים בעירייה גם על הקמת מרכז מבקרים, שיוקם על שטח ששימש בעבר כבסיס צבאי.
מה עוד יהיה בטיילת?
- טיילת הולכי רגל מבטון בגוון כורכרי לאורך המצוק עם פינות ישיבה לאורכה
- רחבות תצפית להתכנסות ושהייה
- פינות ישיבה המאפשרות רגע אינטימי עם הים והשקיעה
- פרטי עץ ייחודיים להשתלבות בנוף הטבעי ולעמידות מרבית מול נזקי הים
- עמודי תאורה נמוכים לצד טיילת הולכי הרגל לצמצום הפגיעה בסביבה הטבעית והימנעות מזיהום אור
- שביל אופניים באורך שני קילומטרים
- כ-300 עצים מקומיים שמותאמים לאקלים הקיצוני של קו ראשון לחוף הים ונשתלו בתוך קרקע טבעית (ללא מגבלת בתי גידול). נטיעות העצים תוכננו לקליטה מיטבית של העצים בתנאיי האקלים הקשים של רסס ים מלוח, רוח ושמש. כלל העצים ניטעו במקבצים ונעשה שימוש בעצים בוגרים להבטחת מופע מהיר ככל הניתן של עצים גדולים.
- כ-80 מיני צומח מקומיים, כ-250,000 שתילונים ועוד כ- 250,000 גיאופיטים
- צל – לאורך השביל מוקמו בפינות ישיבה וברחבות התצפית
את תהליך בניית ושיקום הפארק החלה עיריית תל אביב-יפו לפני כעשור, בביצוע תסקיר השפעה על הסביבה שכלל סקרים סביבתיים נרחבים – סקר אקולוגי, סקר גיאולוגי וסקר הסביבה ימית. בהמשך בוצע איסוף זרעים וגיאופיטים אשר נשמרו במשתלה לשימוש חוזר. בבחירת המתכנן באמצעות תהליך של תחרות, הושם דגש על המענה לסוגיות סביבתיות ותכנון בראייה אקולוגית. הקמת הפארק נעשתה בשילוב של צוות אקולוגים בתכנון המפורט לביצוע, על מנת להבטיח שמירה על השיקולים הסביבתיים.
אלמנטים של תיעול בר קיימא – עבודות העפר תוכננו להטיית מי הנגר לכיוון מזרח, כדי להפחית למינימום את זרימת המים אל מדרון המצוק ולמנוע סחף קרקע והתחתרות של הוואדיות. בנוסף, בשני אזורים נמוכים בוצע תיעול תת-קרקעי המזרים את המים לכיוון מזרח, כדי למנוע הזרמת מים משמעותית אל הוואדיות.
על הביצוע והפיקוח על העבודות הייתה אמונה חברת אתרים אשר מהווה הזרוע התכנונית והביצועית של חיבור העיר תל-אביב־יפו אל הים.
אדריכלות נוף: אורבנוף
תמונה: קינדרלנד